לפני חודש בערך, דיבר איתי בעל עסק ואמר לי שאינו יכול עוד – המכירות ירדו, מצב התזרים בכי רע מה שגורם לו להחליט מתוך לחץ ולעובדים שלו תחושת חוסר ביטחון. במצב כזה, ברור לי שהתהליך שאעבור איתו הישרדותי – להיות או לחדול. לשקם ולהחזיר למקום. זה אמנם מצב שביר, אבל אם השורשים חזקים ניתן להציל.

בניגוד אליו, ישנם בעלי עסקים שמגיעים אלי מתוך צומת שנמצאים בה, כאלו שרוצים לבנות אסטרטגיה נכונה, לפתח, לשמר, לגוון ולהעשיר. במקרים האלו יש מספיק מרווח נשימה כדי להסתכל על העסק מלמעלה – Zoom Out שיאפשר לנו לנתח את העסק כמכלול ולבצע שינויים איטיים, מושכלים ומונחים אסטרטגיה.

ייעוץ לא חייב להיות תהליך שחייבים אותו כי אי אפשר עוד. כשיש מישהו לידנו שיעזור לנו לקבל החלטות, לחשוב מעבר לכוח שמפעיל אותנו ביומיום, שישים לנו את המראה הזו כפי שהיא נראית מבחוץ, נוכל לעשות את זה טוב יותר.

אני מאמינה בכל מאודי בתהליך ייעוץ. למעשה הדבר הראשון שעשיתי שפתחתי את חיבורים היה לבחור יועצת עסקית שמתאימה לי. אני מדברת את הצרכים שלי בקול, בונה הליך מסודר, מציבה מטרות ומזהה הזדמנויות. זה לא מגיע מתוך משבר, אלא מתוך הכרה שכשיש מישהי שצועדת איתי את הדרך הזו, היא מובילה להצלחה שהצבתי באופן מהיר והרבה יותר יעיל.

אז בינתיים המרפאה שלנו לא רק משקמת את העציצים, אלא עוזרת להם לפרוח כפי שלא חשבנו בכלל שזה אפשרי.

והאמת, אין מספק יותר מלהיות חלק מזה.

הפוסט מתי לקחת יועץ עסקי? הופיע לראשונה ב-חיבורים | כרמית תא-שמע.

הילדים שלי כבר שינו כיוון לכדורסל, וגם שם לא תראו הפגנת ידע מזהירה, עד כדי עידוד מוגזם לקבוצה היריבה (אם כבר מביכה, אז עד הסוף).

אבל מדדים אני חיה ונושמת. והנה, החליט בן הזוג שיחיה סופסוף לדבר איתי בשפה שאני מבינה והסביר לי מהו מדד יעילות ל ה-NBA. לא רק שעפתי, גם לקחתי את זה לכיוונים הארגוניים שיודעים לתת גם ערך קצת אחר.

אז ממש בפשטנות, מה זה אומר? חוץ מהמדד שבודק את איכות השחקן, יש גם מדד שבודק כמה הקבוצה מובילה או מפגרת ברגע שהשחקן נמצא בהרכב. כלומר, גם אם השחקן לא היה מזהיר בהגנה או בהתקפה, הקבוצה עדין יכולה להוביל רק מעצם כניסתו להרכב.

עכשיו, לאן עפתי? אז ככה, בקבוצה כמו בקבוצה, יש סנכרון משותף ותרומה של כל אחד מהחברים בה, על הידע, הניסיון, האיכות ובעיקר הערך שכל אחד תורם לה.

אבל יש גם ערכים אישיים שתורמים להצלחת הקבוצה באופן עקיף. מה למשל?

ביטחון – יש כאלו שמעצם נוכחותם בקבוצה משרים רוגע על האחרים. הם נקיים מביקורתיות ושיפוטיות ומביאים איתם בעיקר תקווה ואמונה שלא משנה מה – הכול יהיה בסדר. כך או כך – ההצלחה ממש מעבר לפינה.

הוצאה לאור – הם לא יעשו עבורך. הם לא חושבים שהם טובים בכל מה שהם עושים. אבל הם יגרמו לך להגיע לפתרון בעצמך – ישאלו את השאלות הנכונות ויגרמו לך להבין שהתשובות והפתרונות נמצאות אצלך – פשוט צריך להוציא אותם החוצה.

דרייב לעשיה – בקבוצה אחת יכולות להיות המון חלומות ורעיונות. התוצאות מגיעות מאלו שגרמו להם לקרות. הם אלו שמעבדים ומתרגמים את הרעיון לידי פעולות – תוכניות עבודה, חלוקת משימות. וזה לא משנה שהרעיון הגיע מהם או לא. בסוף, ההצלחה היא של הקבוצה.

הדבק – הם אלו שידעו להאדיר את היתרונות והכישרון של כל אחד מחברי הקבוצה ולהדביק הכול יחד לידי תוצאות מרשימות.

ברוב המקרים, אנחנו לא יודעים לתת לזה שם. אנחנו יודעים שיש אנשים הם לא מצטיינים במשהו ספציפי, או בתחום המומחיות שנדרש מהם. אבל משהו קורה בקבוצה מעצם נוכחותם, שהוא גדול וחזק. אם רק נשכיל לזהות את זה ולהאדיר את היכולת הזו, נרוויח המון מכל צוות. וזה מדיד ואפשרי.

ממש כמו לתרגם את מדד היעילות מכדורסל לארגון או לקבוצה שלכם.

הפוסט מדד יעילות – מהמגרש לארגון הופיע לראשונה ב-חיבורים | כרמית תא-שמע.

ועדין, איכשהו אנחנו מצליחים להיות מופתעים ולא תמיד מוכנים לקיצוניות הזו שבה מתרחשים השינויים.

בתור מי שמנהלת תהליכי שינוי, אני לא ממליצה להיות תמיד מוכנים לכל מצב שלא יהיה (גרוש לבן ליום שחור. כזה). להיות תמיד במצב של היכון כי אולי יקרה פה איזה משהו שיכול להוביל לנפילה נראה לי מתיש מידי.

אבל אני חושבת שמהשנתיים האחרונות לימדנו משהו על חשיבות של פיתוח חוסן.

אם ניקח את זה רגע לתחום העסקי, ראינו שעסקים שפיתחו חוסן ואמצעים, לא רק שרדו את המגיפה אלא השכילו להבין איך להשתמש ביתרונות של המצב לטובתם.

שזה הדבר השני שחשוב לי לייצר בתוכניות הליווי – יכולת התגמשות. זה בא לידי ביטוי ביצירתיות (לא רק של בעלי העסקים עצמם. זה יכול לבוא מעובדים, לקוחות או ספקים. אם רק נקשיב ונפתח – נגלה עולמות חדשים), ביכולת לנתח מצבים ובהמון רצון.

זה שם אותנו בפרופורציות נכונות ויכול לפתוח לנו דרכים שלא חשבנו עליהם קודם.

אז נכון. היינו מוכנים כבר לזה שהקיץ יגיע. ידענו גם פחות או יותר מתי. אבל המעבר הקיצוני משלג בהרים לשרב כבד השאיר את חלקנו קצת בהלם מהמעברים.

ואולי כל התקופה הזו היא זמן שמתאים לחשיבה על התחדשות והתאמה. אז עכשיו, כשהקיץ הגיע בכל הכוח – קחו פסק זמן לחשוב כל השינוי. על כל הטוב שיכול לצאת ממנו.

שיהיה לכולנו קיץ נפלא

הפוסט הדרך לעבור תהליכי שינוי הופיע לראשונה ב-חיבורים | כרמית תא-שמע.

המשפטים הללו פתחו סדק קטן בחומת ההתנגדויות, אבל זה כל מה שהייתי צריכה. כי ברגע שהתחלנו לעבוד יחד, הם קיבלו חותמת מעצם קיומן של ההבטחות בפועל.

התחלתי בסיפור הזה כי לפני שאנחנו ניגשים לבחור יועצת עסקית שמתאימה לנו ולצרכים שלנו, כדאי שנשאל את עצמנו – למה?

תהליך ליווי עסקי דורש מאיתנו משאבים – זמן, עלויות ואנרגיות. בעלי עסקים שמגיעים לתהליך כזה רק כדי לבחון משהו שלא עשו בעבר או רק כי מישהו המליץ להם והחליטו לבחון מקרוב את העניין, מוצאים עצמם מבזבזים את המשאבים הללו ללא תוצאות. הסיבה לכך תהיה כמובן הייעוץ העסקי שקיבלו. אך השאלה האמיתית היא – האם אני מבין במה כרוך הליווי? האם אני מבין למה אני צריך אותו ומה הערך שהוא מעניק לי? אז קיבצתי כמה מתגובות הלקוחות שלי לאחר תהליך הליווי כדי שתוכלו – לבחון מה באמת יוצא לכם מזה?

צמיחה עסקית

בואו נקרא לילד בשמו – בסוף, לרוב העסקים יש ייעוד – להרוויח. זה יכול לבוא בצורות שונות – רווח, הכנסות, מוניטין, שירות ועוד. והכל מתכנס לדבר אחד – צמיחה וגידול. לייעוץ וליווי עסקי יש מצפן שאמור להכתיב את הדרך למטרה העיקרית שלשמה התכנסנו – צמיחה של העסק.

התייעלות

זו מילה שיש לה קונוטציות רחבות. כמה פעמים ראיתי עובדים שמספיקה להם ההברה הראשונה במילה וכבר ינסו לבדוק האם יש להם מקור הכנסה חלופי אחרי שיפטרו אותם. ובעל העסק? אוטומטית יחשוב על חיסכון כספי.

אבל יעילות עסקית יכולה לבוא לידי ביטוי באמצעים הפשוטים ביותר. המשמעות הבסיסית ביותר שלה הינה להוציא יותר מהמשאבים הקיימים. להביא את התהליכים, העובדים, הספקים והמנהלים למצב שהם מפיקים הרבה יותר. ובהרבה יותר, הרווח הוא של כולם – הלחץ יורד , החברה משגשגת וחווית ההצלחה גדלה.

רוגע ושקט נפשי

לפני שהתחלתי את דרכי העצמאית, רבים וטובים ממכרי בעלי העסקים הרימו גבה בשאלה – למה את צריכה את זה? לילות ללא שינה, לחץ? קמטים? תהיתי רבות אם לחץ הוא חלק בלתי נפרד מבעלות על עסק. עם הזמן אני לומדת שזה לא חייב להיות כך. מה כן? יכולת להתמודד עם מצבים, רתימה של עובדים, ניהול נכון. אחת התוצאות שאני מקפידה עליהם במהלך תהליך הליווי הינו השריית אוירה אחרת. אפקטיבית, מלמדת, מגשימה.

סדר שיהיה כאן!

כל בוקר אני מקפידה שילדיי יסדרו את המיטות שלהם לפני היציאה מהבית. כבר מגיל צעיר מאוד ניסיתי להחדיר להם שסדר בבית מסדר את הראש. אנחנו עובדים יותר טוב כאשר הדברים מסודרים לנו. המחסן, התיקיות במחשב, רשימת הלקוחות, המשימות שלנו, האסטרטגיה העסקית. כל אלו יקבלו ביטוי ביכולת שלנו להוביל ולנהל נכון את העסק.

קבלת החלטות

תחשוב על הימים הראשונים שלך כבעל עסק – לא עברה דקה ללא קבלת החלטה כלשהי. ניהול העסק שלך בנוי על קבלת החלטות. ככל שעובר הזמן, היכולת לקבל החלטות משתכללת והניסיון שלנו משחק תפקיד חשוב, אך אל תשכחו שגם המציאות משתנה. אילו רק יכולנו להעתיק ולהדביק כל החלטה קיבלנו ולהתאים אותה לשטח, מצבנו היה מעולה. אבל אנחנו מקבלים החלטות שקשורות לאנשים ומציאות – ושניהם שונים ומשתנים כל הזמן.

דרך קבלת ההחלטות היא מגוונת. בסוף, גם אם השקענו זמן ומשאבים לבחון ולבדוק מציאות ונתונים, אנחנו מקבלים איזשהו הימור. כשמדובר בהחלטות עסקיות חשובות, יש משקל גדול לאומץ ניהולי, ביטחון ואמונה בדרך שלנו. יועץ עסקי בעל ניסיון עבר ניהולי ישאל אותך את כל השאלות שיהיו נכונות לך, שיובילו אותך לקבל החלטות טובות ונכונות לעסק. שיגרמו לך לשרטט מפת דרכים ולקדש את הדרך ולא רק את המטרה. הוא יעזור לך לחגוג הצלחות קטנות ולהסיק מסקנות לכל אורך התהליך.

לערכים הללו יש השפעה על 3 מעגלים מרכזיים – העסקי, האישי והמשפחתי. בעסקים בכלל ובמשפחתיים בפרט, השלכות הביצועים שלנו ניכרים בביטחון שלנו, במערכות היחסים ובהצלחה האישית והעסקית שלנו. אנחנו לוקחים אותם איתנו כמשא לכל מקום בו נלך. 

ליווי עסקי נכון, יביא אתכם למטרות שלכם, אך חשוב מכך – יקדש את הדרך לשם. יכולת התגמשות, יצירתיות, הקשבה, הכלה וניווט למקומות שנכונים לך, הם חלק מהדרך בה אני פועלת במהלך תהליך הליווי. ואם אתם עדין שואלים את עצמכם למה, כל מה שנותר לי הוא לעודד אתכם לנסות. מקסימום, זה יכול להצליח.

הפוסט ייעוץ לעסקים – מי צריך את זה? הופיע לראשונה ב-חיבורים | כרמית תא-שמע.

הפוסט החלום הקטן שלי שלא מומש… הופיע לראשונה ב-חיבורים | כרמית תא-שמע.

המשפט הזה נזרק לאוויר בעיתוי קצת מוזר – אמצע הלילה, כולם מבושמים מהתרגשות ושמחה, מוזיקה מחרישת אוזניים. אבל כל זה לא היה משנה. עבורה, זו הייתה ההזדמנות לה חיכתה.

במהלך תהליך ליווי, אנחנו נוטים להתרכז בנפשות הפועלות בעסק עצמו. הם אלו שהזמינו אותנו מתוך כאב כזה או אחר, אותם אנחנו רותמים לתהליך ולהם אנחנו פותרים את ההתנגדויות.

כשחשבתי על שיטת החיבורים, ניתחתי את העסקים המשפחתיים אותם ליוויתי וחשבתי על המשותף להם. הבנתי שכל אחד מהאנשים המרכיבים את הדינמיקה הזו, מגיע עם רקע מסוים. מעבר לרקע של החברה המשפחתית, ישנו עולם מקביל שמורכב מבעלי עניין שונים, שאף על פי שאינם עובדים בתוך העסק, הם חלק ממנו. מדובר בבת הזוג, באם, בילדים, באחים ואפילו בחברים. אלו האנשים ששומעים את הצד שלנו ונושפים באוזנינו עצות. הם כמובן ירצו בטובתנו, אך לא תמיד הם מבינים את כל הקונטקסט.

בשיטת חיבורים, אני מתייחסת לשלושת המעגלים – העסקי, המשפחתי והאישי. בעלי העניין יכולים להיות נדבך בכל אחד מהשלושה הללו. בכל אחד מהם יש אינטרס מסוים שעומד מאחור ומחכה להזדמנות המתאימה.

הטעות הנפוצה היא לנסות לנתק את בעלי העניין ממה שקורה בעסק. לא אחת שמעתי את אחד מבעלי העניין מצהיר שהוא מעוניין להתנתק – “אני לא חלק מזה, ואני לא רוצה לשמוע!”. זו אמירה שיכולה לייצר תסכולים רבים. בסוף, אנחנו רוצים שהסובבים אותנו יגלו אמפתיה למצבנו ויקשיבו לנו.

בשיטת החיבורים, אני מבינה מיהם בעלי העניין ומה מידת השפעתם על הנפשות הפועלות. בשלב השני, אני רותמת גם אותם לתהליך – בין אם בפגישה ובין אם בהעברת מסרים. אני מתייחסת לנוכחות של אותם אנשים בחייהם של בני המשפחה בעסק ולוקחת אותם בחשבון.

אני יודעת שבסופו של יום, כל אחד מגיע לביתו עם מטענים שצבר, פורק ומצפה לאמפתיה. “את חייבת לחזור לתוכנית הליווי” זו מבחינתי קריאה לעזרה. לשיתוף בנטל האתגרים שמזמנים לנו העסקים המשפחתיים.

הפוסט את מי זה מעניין? על בעלי עניין וחשיבותם הופיע לראשונה ב-חיבורים | כרמית תא-שמע.

הפוסט למה בחרתי בליווי העסקים משפחתיים? הופיע לראשונה ב-חיבורים | כרמית תא-שמע.

וכך חולפות השנים והנוסחה עברה מאחד לשני – עם שינויים ואדפטציות קלות. כי בכל זאת – השיטה היא הדרך.

כשהייתי בת 30 בערך, התחלתי את תפקידי כסמנכ”לית שיווק ומכירות.  באותה תקופה חוויתי קושי גדול בגיוס אנשי מכירות באזור המרכז (קושי שכמעט כל בעל עסק חווה). זה פתח בפני הזדמנות מעולה ומהקושי לגייס במרכז, הוקמו 5 מוקדי מכירות נוספים מקריית שמונה ועד באר שבע. וככל שלא סגרתי על מיקום אחד, כך קיבלתי מועמדים רבים יותר ונפתחה בפני היכולת לסנן מועמדים רבים יותר ולבחור את המצוינים שבהם. ואז הגעתי לתהליך ההכשרה. ככל שגדלה כמות אנשי המכירות במוקדים, כך הבנתי את הצורך בהכשרה אחרת. ההכשרות לימדו אותי כמה דברים:

1. אנשי מכירות משתמשים בטכניקות שונות למכירה. אלו לא טכניקות שאפשר לשכפל כי הן מתאימות לאותו אדם ספציפי.
2. לכל אחד יש ערך אחר שמוביל אותו. התפקיד העיקרי של איש המכירות הוא לזהות את הערך המוביל ולהתאים את המוצר או השירות לאותו ערך בשיחת המכירה. אם ניקח למשל את התפקיד שלי בתור יועצת עסקית – לחברה אחת יכול להיות חשובה החדשנות וחברה אחרת רוצה להיות יעילה יותר. בסוף, יכול להיות שנגיע לאותן תובנות לגבי העסק – אבל המכירה תהיה שונה ותדבר על הערך הספציפי שחשוב לה.
3. ככל שאנשי המכירות היו אגרסיביים יותר במכירה עצמה, כך הם נתפסו בעיני הלקוחות פחות אמינים. אלו שהצטיינו בתפקידים ומכרו יותר, היו אלו שלא נתפסו כלל כאנשי מכירות, אלא כיועצי לימודים שרכשו את אמונם.

ככל שהקשבתי ליותר שיחות מכירה במוקדים, כך הבנתי שתסריט השיחה מכניס את אנשי המכירות לתבניות וגורם להם לדבר עם כל אחד באותו אופן. ברגע שזנחתי את השיטה הזו, התחלתי ללמד מיומנויות. ובהתחלה זה היה נראה הכי טריוויאלי שיש – משפטים כמו – “מה קשור הקשבה עכשיו?”, “לא נראה לי טבעי עבורי כל עניין השיקוף”, “הערך ברור – כולם רוצים כסף! כולם רוצים להצליח! זה אף פעם לא שונה!”, “אני יודע כבר איך לשאול שאלות!”.  ובתור אחת שמעולם לא נבהלה מהתנגדויות, ידעתי לפרק כל אחת מהן ובסוף גם אנשי המכירות הבינו את הערך שחיזוק המיומנויות הללו מעניק להם. זה בא לידי ביטוי בחוויית ההצלחה שלהם בעבודה, אבל לא רק. אלו מיומנויות שסייעו להם גם בפן האישי – המערכות היחסים שלהם, במו”מ שהם מנהלים ובחיי היומיום שלהם.

אני ממקדת את העשייה שלי סביב שלושה מעגלים – אישי, משפחתי ועסקי. ברגע שנכניס לתבניות את הדרך שבה כל אחד מהמעגלים הללו בא לידי ביטוי, נחטא לאמת. כל אדם הוא אחר, כל עסק הוא שונה ולכל משפחה יש את ההתמודדויות שלה. אין תבנית אחת שמתאימה לכולם ואין תסריט אחד שיהווה הצלחה. אבל יש מיומנויות שאפשר להתאים אם מצליחים להבין את הנפשות הפועלות, את הערכים שלהן ואת החזון שלהן. התסריט הטוב ביותר שנתתי עד עכשיו ללקוחות שלי היה – צאו מהתבניות. בואו נגרום לזה להצליח בדרך שמתאימה רק לכם.

הפוסט למה הפסקתי להשתמש בתסריטי שיחה? הופיע לראשונה ב-חיבורים | כרמית תא-שמע.

למה הדבר הזה העיף אותי? כמה סיבות:

לא משנה אם אתם מהנדסים, אנשי מכירות, מנהלים או כל מה שבחרתם להיות – כשאתם מדברים את הדברים, שופכים אותם למישהו שיודע להקשיב, אתם בעצם משקפים אותם לעצמכם ומחדדים גם את הטעויות שעשיתם.

מכירים את זה שבאתם לבקש עצה ממישהו ותוך כדי שסיפרתם לו את הסיפור כבר הבנתם בדיוק מה אתם צריכים לעשות? אז זה בדיוק זה.

מעטים האנשים שבאמת יודעים להקשיב. בייעוץ, הרבה פעמים מעבדים את הפתרון בראש עוד בזמן שהבעיה מוצגת. אבל הדרך הטובה יותר היא פשוט לתת לדברים לצאת החוצה ולגרום לאדם שעומד מולנו להבין את הטעויות תוך כדי שהוא מדבר עליהן. לפעמים זה פשוט מגיע ללא התערבות של היועץ שגם הוא צריך לדעת גם מתי לקחת צעד אחורה.

לקחתי את זה צעד אחד קדימה – ברווז גומי נשמע נהדר. אבל נסו את זה בצוות של מתכנתים שכל אחד מדבר עם הברווז והשאר מקשיבים. תחשבו כמה מפתח זה יכול להיות. ואם את הברווז יחליף מישהו שיידע להתוות את הדרך הזו, ייצאו לכם זיקוקים.

אני מאמינה מאוד במה שאני עושה, ולכן גם לי יש יועצת. בסוף, אני אדם של אנשים – הברווז גומי אולי מגניב, אבל אחרי שהבנתי שהוא לא מכין קפה טעים, העדפתי ללכת על השיטה היותר מוכרת ואשכרה לדבר עם אנשים. אבל רק אלו שיודעים להקשיב.

הפוסט מה לייעוץ ולברווז גומי? הופיע לראשונה ב-חיבורים | כרמית תא-שמע.

כישורים לפני נפוטיזם

ההגדרה המילונית של נפוטיזם הינה העדפת קרובי משפחה מעצם היותם מקורבם ללא קשר לכישוריהם. בתור הורים, בני זוג, אחים – הנטייה הטבעית שלנו היא שבני המשפחה יהנו מכל מה שיש לעסק להציע והרבה פעמים משלבים אותם בתפקידים שלא בהכרח מתאימים לכישוריהם או לרצונותיהם. התוצאה יכולה להיות הרסנית הן כלפי העסק, הן כלפי אותו בן משפחה והן לתא המשפחתי כולו.

לשילוב של בן משפחה בעסק ישנם יתרונות רבים – מעבר לכך שרובם לויאליים לתוצאות העסקיות, ברמה האישית נוח לנו שסביבנו יהיו האנשים שאנחנו אוהבים ומכירים. יחד עם זאת, כדי לעשות זאת נכון, בדקו מהם הכישורים החזקים ביותר של אותו בן משפחה? מהי התשוקה שלו? מנגד, אל תשכחו לקחת בחשבון גם את החסרונות והחולשות. גם אם תחביאו אותם מתחת לשטיח, בסוף הרהיטים יזוזו והלכלוך יתגלה. כמלווה לעסקים משפחתיים, אחת הפעולות הראשונות בתוך העסק היא היכולת לזהות את הנקודות החזקות ביותר אצל כל אחד מבני המשפחה ולהתאים אותן לצרכי העסק. אותו בן משפחה חווה תחושת הצלחה והגשה אישית, התקשורת מתחזקת ולעסק יש פוטנציאל צמיחה גדול יותר.

להתחיל מלמטה

חשבו על מנהלים טובים שאתם מכירים – האם התחילו את הקריירה שלהם כמנהלים? האם תוכלו לסמוך על מישהו שהידע המקצועי שלו מוגבל ותפקידו רם משלכם רק כי נולד למשפחה הנכונה?

יפית אטיאס, מנהלת השיוור של רשת רמי לוי (וביתו של הנ”ל) החלה לעבוד ברשת כבר בגיל 14. היא לא שולבה במחלקת השיווק ולא מונתה לתפקיד ניהולי לאחר לימודיה. היא החלה כקופאית באחד מסניפי הרשת. היא צמחה בסולם הדרגות והרוויחה את תפקידה בזכות ולא בחסד.

אחד הלקוחות שליוויתי בעבר ייעד את בנותיו להחליפו לאחר סיום לימודיהן באקדמיה. הוא בנה עבורן לשכה מפנקת ואף שכר עבורן עזרה אדמיניסטרטיבית. אך במהרה גילו שהאקדמיה לא סיפקה את הכלים אליהם נדרשו בעולם האמיתי ותסכולן גבר מיום ליום. אחרי שיצאו מלשכתן והחלו להתחכך עם לקוחות, למכור, לתפעל ולהתמודד גם עם הדברים הקשים באמת – יכלו להרוויח את מקומן בכיסא הלשכה.

אמון, תקשורת ושקיפות

3 המילים הכתובות בכותרת גדולות מאוד. כל אחת מהן מכילה בתוכה תורה שלמה ויותר מזה – תהליך ובנייה. אז איך מתחילים? ראשית, בונים חזון וערכים לעסק. ברגע שנייצר את המכנה המשותף, נוכל להתחיל לייצר דרך פעולה נכונה. בניה נכונה תעזור ליצר מחויבות של בני המשפחה הן אחד כלפי השני והן כלפי העסק. בשלב השני, מייצרים כללים ודרכי התנהלות. למשל – ישיבות שבועיות. כמענה לשאלתי לגבי קיום ישיבות שבועיות, ענו לי רבים מבעלי העסקים המשפחתיים אותם ליוויתי את התשובה המתבקשת הבאה – “אנחנו מדברים כל הזמן”. זה אולי מהווה ניצנים של תקשורת טובה וגלויה, אך שיחות מסדרון בלתי פורמליות לא מהוות תחליף לישיבות בעלות אג’נדה ברורה, סיכום וחלוקת משימות.

ובשלב האחרון מייסדים ומטמיעים את האמון, התקשורת והשקיפות. עבור רבים זהו אינו תהליך קל. אמון בבן משפחה הוא לא דבר מובן מאליו, שלא לדבר על תקשורת ושקיפות. זהו תהליך שנבנה צעד אחר צעד, רצוי מאוד בסיוע של גורם שלישי וניטרלי כגון מלווה לעסקים משפחתיים.

להתייעץ. ללמוד. ליישם.

בבלוג הקודם סיפרתי על הקשר האישי שלי לעסקים משפחתיים. אחד הדברים הבולטים בסיפורי האישי, היה סביב המציאות אליה נקלע אבי בזמנו – מציאות לפיה היה חייב לנהל עסק ללא ידע וכלים לעשות זאת, מעבר למה שהוריש לו אביו. אבל הזמנים השתנו והעסק היה חייב להתאים את עצמו לתקופה אחרת. אם הייתי חוזרת 30 שנה אחורה, אחד המשפטים שהייתי אומרת לאבי היה – אתה לא לבד! הרבה פעמים אנחנו מוצאים עצמנו מוקפים באנשים – וגם אם הם קרובים אלינו, אנחנו עדין חשים בדידות – בהחלטות, בכישלונות ובדרך. זה לא חייב להיות כך. לעיתים מישהו מבחוץ שישאל אותנו את השאלות הנכונות, יגרום לנו לחוש ביטחון מלא וישרטט לנו את הדרך – יכול להפוך את הקערה על פיה.

עסק משפחתי רווי באתגרים. אתגרים שאפשר לצמוח וללמוד מהם ולצאת נשכרים בכל הנדבכים – האישי, העסקי והמשפחתי. בסוף, אפשר לשמור על המשפחה בתוך העסק ולהפיק את היתרונות הבולטים ביותר בהמצאותם של הקרובים אלינו במקום שיצרנו.

הפוסט משפחה ועסק – איך החיבור הזה עובד? הופיע לראשונה ב-חיבורים | כרמית תא-שמע.