אתם מכירים את המשפטים הללו ששגורים כבר בשפה ובתרבות שלנו ומתפתחים כקונספציות לגבי כל מיני התנהגויות שלנו? אחד מהם בטוח שמעתם הרבה – “משפחה ועסק לא הולכים יחד!”. עסק נתפס כעניין רציונלי ואילו משפחה באה עם חבילה גדולה של אמוציות. בפועל קיימים עסקים משפחתיים רבים וחלקם אף מצליחים לשבור הרבה מאוד תקרות זכוכית. הם השכילו לצור מודל נכון עבורם ולפתח אותו עם השנים. אז מה הסוד?

כישורים לפני נפוטיזם

ההגדרה המילונית של נפוטיזם הינה העדפת קרובי משפחה מעצם היותם מקורבם ללא קשר לכישוריהם. בתור הורים, בני זוג, אחים – הנטייה הטבעית שלנו היא שבני המשפחה יהנו מכל מה שיש לעסק להציע והרבה פעמים משלבים אותם בתפקידים שלא בהכרח מתאימים לכישוריהם או לרצונותיהם. התוצאה יכולה להיות הרסנית הן כלפי העסק, הן כלפי אותו בן משפחה והן לתא המשפחתי כולו.

לשילוב של בן משפחה בעסק ישנם יתרונות רבים – מעבר לכך שרובם לויאליים לתוצאות העסקיות, ברמה האישית נוח לנו שסביבנו יהיו האנשים שאנחנו אוהבים ומכירים. יחד עם זאת, כדי לעשות זאת נכון, בדקו מהם הכישורים החזקים ביותר של אותו בן משפחה? מהי התשוקה שלו? מנגד, אל תשכחו לקחת בחשבון גם את החסרונות והחולשות. גם אם תחביאו אותם מתחת לשטיח, בסוף הרהיטים יזוזו והלכלוך יתגלה. כמלווה לעסקים משפחתיים, אחת הפעולות הראשונות בתוך העסק היא היכולת לזהות את הנקודות החזקות ביותר אצל כל אחד מבני המשפחה ולהתאים אותן לצרכי העסק. אותו בן משפחה חווה תחושת הצלחה והגשה אישית, התקשורת מתחזקת ולעסק יש פוטנציאל צמיחה גדול יותר.

להתחיל מלמטה

חשבו על מנהלים טובים שאתם מכירים – האם התחילו את הקריירה שלהם כמנהלים? האם תוכלו לסמוך על מישהו שהידע המקצועי שלו מוגבל ותפקידו רם משלכם רק כי נולד למשפחה הנכונה?

יפית אטיאס, מנהלת השיוור של רשת רמי לוי (וביתו של הנ”ל) החלה לעבוד ברשת כבר בגיל 14. היא לא שולבה במחלקת השיווק ולא מונתה לתפקיד ניהולי לאחר לימודיה. היא החלה כקופאית באחד מסניפי הרשת. היא צמחה בסולם הדרגות והרוויחה את תפקידה בזכות ולא בחסד.

אחד הלקוחות שליוויתי בעבר ייעד את בנותיו להחליפו לאחר סיום לימודיהן באקדמיה. הוא בנה עבורן לשכה מפנקת ואף שכר עבורן עזרה אדמיניסטרטיבית. אך במהרה גילו שהאקדמיה לא סיפקה את הכלים אליהם נדרשו בעולם האמיתי ותסכולן גבר מיום ליום. אחרי שיצאו מלשכתן והחלו להתחכך עם לקוחות, למכור, לתפעל ולהתמודד גם עם הדברים הקשים באמת – יכלו להרוויח את מקומן בכיסא הלשכה.

אמון, תקשורת ושקיפות

3 המילים הכתובות בכותרת גדולות מאוד. כל אחת מהן מכילה בתוכה תורה שלמה ויותר מזה – תהליך ובנייה. אז איך מתחילים? ראשית, בונים חזון וערכים לעסק. ברגע שנייצר את המכנה המשותף, נוכל להתחיל לייצר דרך פעולה נכונה. בניה נכונה תעזור ליצר מחויבות של בני המשפחה הן אחד כלפי השני והן כלפי העסק. בשלב השני, מייצרים כללים ודרכי התנהלות. למשל – ישיבות שבועיות. כמענה לשאלתי לגבי קיום ישיבות שבועיות, ענו לי רבים מבעלי העסקים המשפחתיים אותם ליוויתי את התשובה המתבקשת הבאה – “אנחנו מדברים כל הזמן”. זה אולי מהווה ניצנים של תקשורת טובה וגלויה, אך שיחות מסדרון בלתי פורמליות לא מהוות תחליף לישיבות בעלות אג’נדה ברורה, סיכום וחלוקת משימות.

ובשלב האחרון מייסדים ומטמיעים את האמון, התקשורת והשקיפות. עבור רבים זהו אינו תהליך קל. אמון בבן משפחה הוא לא דבר מובן מאליו, שלא לדבר על תקשורת ושקיפות. זהו תהליך שנבנה צעד אחר צעד, רצוי מאוד בסיוע של גורם שלישי וניטרלי כגון מלווה לעסקים משפחתיים.

להתייעץ. ללמוד. ליישם.

בבלוג הקודם סיפרתי על הקשר האישי שלי לעסקים משפחתיים. אחד הדברים הבולטים בסיפורי האישי, היה סביב המציאות אליה נקלע אבי בזמנו – מציאות לפיה היה חייב לנהל עסק ללא ידע וכלים לעשות זאת, מעבר למה שהוריש לו אביו. אבל הזמנים השתנו והעסק היה חייב להתאים את עצמו לתקופה אחרת. אם הייתי חוזרת 30 שנה אחורה, אחד המשפטים שהייתי אומרת לאבי היה – אתה לא לבד! הרבה פעמים אנחנו מוצאים עצמנו מוקפים באנשים – וגם אם הם קרובים אלינו, אנחנו עדין חשים בדידות – בהחלטות, בכישלונות ובדרך. זה לא חייב להיות כך. לעיתים מישהו מבחוץ שישאל אותנו את השאלות הנכונות, יגרום לנו לחוש ביטחון מלא וישרטט לנו את הדרך – יכול להפוך את הקערה על פיה.

עסק משפחתי רווי באתגרים. אתגרים שאפשר לצמוח וללמוד מהם ולצאת נשכרים בכל הנדבכים – האישי, העסקי והמשפחתי. בסוף, אפשר לשמור על המשפחה בתוך העסק ולהפיק את היתרונות הבולטים ביותר בהמצאותם של הקרובים אלינו במקום שיצרנו.