המעבר הקיצוני הזה בין קור לחום לימד אותנו משהו על הסתגלות לשינויים.
רובנו יודעים שמציאות שברירית. יכולה להשתנות בדקות. מגיפה, מזג אוויר, מצב ביטחוני. אנחנו חיים בעולם שהשגרה בו זמנית.
ועדין, איכשהו אנחנו מצליחים להיות מופתעים ולא תמיד מוכנים לקיצוניות הזו שבה מתרחשים השינויים.
בתור מי שמנהלת תהליכי שינוי, אני לא ממליצה להיות תמיד מוכנים לכל מצב שלא יהיה (גרוש לבן ליום שחור. כזה). להיות תמיד במצב של היכון כי אולי יקרה פה איזה משהו שיכול להוביל לנפילה נראה לי מתיש מידי.
אבל אני חושבת שמהשנתיים האחרונות לימדנו משהו על חשיבות של פיתוח חוסן.
אם ניקח את זה רגע לתחום העסקי, ראינו שעסקים שפיתחו חוסן ואמצעים, לא רק שרדו את המגיפה אלא השכילו להבין איך להשתמש ביתרונות של המצב לטובתם.
שזה הדבר השני שחשוב לי לייצר בתוכניות הליווי – יכולת התגמשות. זה בא לידי ביטוי ביצירתיות (לא רק של בעלי העסקים עצמם. זה יכול לבוא מעובדים, לקוחות או ספקים. אם רק נקשיב ונפתח – נגלה עולמות חדשים), ביכולת לנתח מצבים ובהמון רצון.
זה שם אותנו בפרופורציות נכונות ויכול לפתוח לנו דרכים שלא חשבנו עליהם קודם.
אז נכון. היינו מוכנים כבר לזה שהקיץ יגיע. ידענו גם פחות או יותר מתי. אבל המעבר הקיצוני משלג בהרים לשרב כבד השאיר את חלקנו קצת בהלם מהמעברים.
ואולי כל התקופה הזו היא זמן שמתאים לחשיבה על התחדשות והתאמה. אז עכשיו, כשהקיץ הגיע בכל הכוח – קחו פסק זמן לחשוב כל השינוי. על כל הטוב שיכול לצאת ממנו.
שיהיה לכולנו קיץ נפלא 🌞
